הדרכת הורים מחוללת פלאים 

במקום לשלוח את הילד לטיפול בואו אתם ההורים קודם - זהו המוטו שלי כתרפיסטית העובדת עם הורים וילדים (כולל מתבגרים כבר למעלה מ-10 שנים). אך לרוב ההורים המודאגים מבקשים להביא את הילד לטיפול ובאופן לא מודע מצפים שהמטפל יחולל גם איזה קסם ויחזיר אליהם ילד מאושר יותר, מתפקד, מווסת ריגשית. במפגשי הראיון עם ההורים אני בד"כ מבררת את מהות הקושי,ולרוב ממליצה על הדרכת הורים. ככל שהילד צעיר יותר, מומלץ להשאירו מחוץ לקונטקסט הטיפולי ולוודא שההורים לבדם מתחייבים לתהליך הטיפולי.ברוב המקרים אכן מתברר בסופו של תהליך כי די היה בכך, שכן ההורים הטמיעו את התובנות הדרושות והן השפיעו באופן מיידי על כל בני הבית.
כך או כך, ולפי תפיסתי ונסיוני, הדרכת הורים היא חלק מובנה בתוך תהליך של טיפול בילדים או מתבגרים.רפי ישי ודרור אורן במאמר שכתבו אודות "הורות חסומה וממומשת - הורות כמעשה יצירה..." (שיחות, כרך כ' יולי-אוג' 2006)רואים את תפקיד המטפל כמצטרף לתהליך היצירה של ההורים מול ילדם. תהליך זה נתפס כמחזק את ההורים משום שהוא מסייע בהסרת מחסומים, בניית מרחב התבוננות על היחסים הממשיים ואלו הפנטסמטיים בין ההורים לילדם.
מנסיוני המקצועי למדתי כי בתהליך נכון של ליווי ההורים מתאפשרת התבוננות בקשר שלהם עם הילדים ללא חשש מביקורת וריגשות אשם, ולפיכך מסייע להורה לראות את כשליו, כמו גם את כוחותיו ולהבחין בקשר שבינם לבין התנהגות הילד. אוירה תומכת ומעצימת הורים בהדרכה, מסירה את מנגנוני ההגנה של ההורים והם מוצאים בתוכם דרכים חדשות ויצירתיות להתמודדות שלא ידעו על קיומן קודם לכן.
חסימת התיפקוד ההורי באה לידי ביטוי בקושי של ההורה להבין את התנהגות הילד לתת משמעות לאירועים הקורים בחייו. תחושת החסימה מלווה לרוב בריגשות אשם, כעס, חוסר אונים, חרדה ואף דיכאון. הורה שחש כישלון בתפקידו יתקשה למצוא בתוכו כוחות על מנת לתפקד כהלכה. עיקר מאמציו יתרכזו בניסיונות סרק לתקן את הילד ולכבות שריפות, או באדישות והתעלמות כתוצאה מיאוש וחוסר אונים.
בהדרכה הורים רגישה אנו מתירים את הקשר שבין התנהגות הילד וקשייו לחויית הכישלון שההורה מייחס לעצמו (גם אם אינו מודה בכך). אנרגיה שהופנתה עד כה להכחשה, כעס ותיסכול משתחררת ומתפנה לשיקום התפקוד ההורי.
הצלבת מידע - בהדרכת הורים הניתנת במקביל לטיפול בילד, אנו זוכים ביתרון מסוים הנובע מהכרות המטפל את הילד בקונטקסט של המרחב הטיפולי הבטוח של הילד עמו. ההורים נמצאים מחוץ למרחב זה, אך נושאים בתוכם מידע רב אודות תיפקודו במסגרות חייו השונות. הצלבת מידע שמצטבר אצל המטפל למול עדות ההורים, כמוהו כמו מצלמה בסרט העוברת מחדר לחדר ותוך כדי כך הולכת ומתבררת התמונה הרחבה. ההורים הם סוכני מידע חשובים לקידומו של הטיפול והמטפל הוא גורם מתווך רב עוצמה, אשר נוכחותו המלווה יוצקת משמעות לתוך הקונפליקטים ומצבי התיסכול בין ההורים לילד, ובכך מתירה רגשות חסומים ומאפשרת זרימה חדשה בתוך היחסים המשפחתיים.
הורים העוברים ממצב של תחושת כישלון בהורות למצב של הצלחה - בו הם מפתחים שליטה, הבנה, עוצמה, גמישות, רכות ועוד. הם בני אדם שלמים ומסופקים יותר. התרומה של זה לילד היא עצומה. כל עוד הילד נמצא בחזקת ההורים השפעתם עליו היא המכרעת ולכן בהדרכת הורים נכונה נעניק להורים כלים על מנת שאחזקתו והכלתו של הילד תימשך גם מעבר לטיפול ובסופו של דבר תעמוד איתנה בפני עצמה ללא צורך בטיפול עצמו.
במודל טיפולי השם דגש על הדרכת הורים מתבקשים שני ההורים להיות נוכחים בה, אחת לחודש אם זה במקביל לטיפול של הילד (ואחת לשבוע בתהליך בו רק ההורים מעורבים). נוכחות שני ההורים היא חיונית ביותר על מנת שלא לשמר דפוסים שבהם רק אחד מההורים מעורב ולוקח אחריות על התפקוד ההורי. מעבר לכך, גישות הטיפול המשפחתי הצביעו מאז ומעולם על היותו של הילד שמגיע לטיפול בגדר "פציינט מזוהה", במובן זה שתסמיניו, המהווים עילה לטיפול, מעידים על קושי בתוך המשפחה, שאין ליחסו לילד בלבד, אלא נובע מליקוי כלשהוא בתפקוד הפרטים במשפחה, אך הבא לידי ביטוי בצורה בולטת בילד עצמו. טיפול בילד בלבד לא יגיע אל שורשי הבעיה. אלא רק עבודה מערכתית שכוללת את שאר בני הבית. הדרכת הורים איננה טיפול משפחתי, אך היא מועילה ביותר ומשמעותית, מה גם שהבאתה של משפחה שלמה לטיפול אחת לשבוע הינה משימה שמעט משפחות מסוגלות לעמוד בה.